צורת ההאכלה המומלצת ביותר נקראת האכלה קצובה ואיטית (או- האכלה תומכת הנקה). בדרך הזו, תינוקות קטנים שותים מבקבוק (חלב אם או תמ"ל) בעזרת הפטמה עם קצב הזרימה האיטי ביותר. כאשר מחזיקים את הבקבוק במקביל לרצפה (לא בהטיה), כך שהפטמה מלאה בחציה בחלב, ובחציה השני באוויר (לא לפחד מהאוויר, הוא לא יגרום לגזים, מקסימום ייצא עם גרפס). את התינוק מחזיקים בתנוחת חצי ישיבה.
בהאכלה זו השליטה על קצב זרימת החלב נקבעת בעיקר ע"י התינוק (הוא מקבל בדיוק את הכמות שהוא רוצה וצריך). שליטת ההורים מתבטאת בהפסקות יזומות. היא איטית יותר מדרך ההאכלה הסטנדרטית, ולכן התינוק בנוסף גם יקבל זמן איכות ארוך יותר עם ההורה שמאכיל אותו.
נקודה נוספת שחשוב להכיר נוגעת לכמות התמ"ל שנציע. מביאה מדבריה של מנהלת בנק חלב האם של ישראל, חוקרת בינלאומית מוערכת, שפרסמה עשרות מאמרים. קיבתו של תינוק יכולה להכיל בסופו של דבר 120 מ"ל. כלומר, תינוק שיונק בשנתו הראשונה, תמיד ינק עד 120 מ"ל פר ארוחה. הקיבה של תינוק שמקבל תמ"ל לא שונה משל תינוק יונק, ואין צורך להרגיל אותה לכמויות אדירות של תמ"ל. אם רואים שיש צורך בהגדלת המנה מומלץ להוסיף עוד ארוחה ביום (ולהישאר על 120 מ"ל). מחקרים מצאו שתינוקות שקיבלו כמויות גדולות מאוד של תמ"ל בינקות, גדלו להיות מבוגרים בעלי עודף משקל. בנוסף, כמויות גדולות מאוד של תמ"ל יכולות לגרום לבעיות במערכת העיכול של התינוק (כמו עצירויות ופליטות מרובות).
דבר אחרון אך חשוב לא פחות. הרבה אימהות חושבות שאת התמ"ל חייבים לערבב עם מים חמים. אך זו לא חובה, ואפילו עדיף להשתמש במים (שעברו הרתחה) בטמפרטורת החדר. ההרגל הזה יקל מאוד בהמשך הדרך, בעיקר כשיוצאים עם התינוק החוצה, ולא צריך לדאוג למים חמים להכנת הבקבוק.
Kommentarer